<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן אלף ק"כ</h1>
<h2>דף מה:</h2>
מעשה ברוטנבורק ששאלו לרבותי על איטר יד ימינו אם יש לו ליטול לולב בידו השמאלית משום דהיא חשובה לו כימין דעלמא. והשיבו ודאי שמאל דידיה כימין דעלמא כדאמרינן בשבת [ק"ג ע"א] הכותב בין בימינו בין בשמאלו ופריך וליחשוב שמאל דידיה כימין דעלמא וכו', נראה דהוה טעמא משום דלא כתיב ביה ימין אלא סתמא וכיון דנעשית מלאכה חשובה מה לי ימין מה לי שמאל, וכן נראה דהכא אינו אלא משום דנטילה חשובה בעינן שניטל ולא כלאחר יד. אבל ודאי היכא דהקפידה תורה על ימין כגון גבי מצורע ועבודה בכהן [זבחים כ"ד ע"א] התם דוקא בימין, ואפילו שולט בשתי ידיו פלוגתא דרבי וחכמים בבכורות פרק אלו מומין [מ"ה ע"ב] אם כשר לעבודה אפילו בימין. והכא אינו אלא מצוה בעלמא דבדיעבד לעולם יוצא כדאמרינן [סוכה מ"ב ע"א] מדאגבהיה נפק ביה ומסיק בשהפכו מכלל דבכל ענין נפיק אף בשמאל, והא דאמר [סוכה ל"א ע"ב] גבי אתרוג כיון דאמר רבא לולב בימין וכו' עד זמנין דמחלפי ליה ובעי לאפוכי בשמאל ולמשקל לולב בימין וכו', ההיא למצוה. ומתפילין נמי משמע הכי ממילתא דרבי נתן שילהי הקומץ רבה [מנחות ל"ז ע"א] דאמר מה כתיבה בימין אף קשירה בימין, ומהיכן משמע שכתיבה בימין אלא מסתמא כתיבה חשובה בימין בעינן שלא כלאחר יד ולא הקפידה תורה בימין, משום הכי אטר יד ימינו קושר בימינו שהוא שמאל כל אדם. לשון רבינו יואל הלוי.
